אנו רואים, מימיננו, את אדמת אפריקה ומתקרבים לעיר המצרית אלכסנדריה . מודיעים לנו כי בנמל זה יעבירו אותנו לאמה אחרת שתביא אותנו לנמלי יפו וחיפה . נמל אלכסנדריה הוא נמל גדול והעיר נראתה בעינינו יפה מאד מרחוק . התכוננו לסייר בה, אם רק יספיק לנו הזמן עד להפלגה הבאה . אספנו את חפצינו, נפרדנו מ"הלואן", ירדנו לנמל ועלינו לאניה אחרת, שבה נגיע לחופי הארץ . אניה זו, "צליו", היתה קטנה מאד בהשוואה לקודמת . עד להפלגה עמדו לרשותנו שעות אחדות ויצאנו לסייר ברחובות העיר . כשחזרנו, נסתיימו עבודות הטעינה . סגרנו את המכסה של בטן האניה ותפסנו מיד את מקומנו עליו, כמו באניה הקודמת . מרחוק ראינו את נמל פורטסעיד, אך לא נכנסנו . מדי פעם יכולנו להבחין בחופי ארצנו . היינו נרגשים . אך שוב תקפה את רובנו מחלתים והשכיחה את כל הרגשות האחרים . התחלנו להקיא, רק בודדים מאתנו חשו בטוב והיו מסוגלים לטפל בחברים החולים . בספינה הקטנה, שלא כמו בספינה הקודמת, היתה טלטלת הגלים קשה מאד . התקרבנו ליפו . החלוצים שנסעו אתנו יחד ממוסקבה התכוננו לרדת . אנחנו, "קבוצת שדהמנוחה", התכוונו לרדת בנמל של חיפה . ידענו שנחלל, שבה חיכו לנו מ...
אל הספר