ולדבר רוסית . הם היו מזכירים לי חזור והזכר כי שהותנו במדינתם היא זמנית ושואלים מתי נעזוב . עם בואנו לקובנה, התחלנו מיד לחפש עבודה כדי להשתכר למחייתנו, ואכן לא עבר זמן רב והתחלנו לעבוד לא כולנו בבת אחת, ועלפירוב גם לא בעבודה קבועה, אך די כדי שלא להזדקק לתמיכת המוסדות . עבדנו בכל מיני עבודות : קדחנו באר בעבודת ידיים, עלידי סיבוב המקדח שהיה נתון בתוך צינור , חלק מהחברים עבדו אצל נגרים בעבודות עץ שונות; אני עבדתי בביתחרושת לנסירת עצים . היה עלי לסדר את העצים המנוסרים בערימות לפי סוג העץ ומידותיו . שימשתי כעוזרו של ליטאי זקן כבן שישים, שתקן בטבעו, שעשה כל שנותיו בעבודה זו בבית החרושת . הוא היה בטוח שגם אני חייב לדעת את מלאכת מיון העצים כמוהו, ואם הייתי שוגה במשהו, היה מתרגז ומרים עלי קולו . בשכנות למנסרה שבה עבדתי, היה ביתחרושת לתעשיית גפרורים של ויצמן אותו יהודי שלימים העביר את ביתהחרושת שלו לארץישראל והקימו מחדש בעיר עכו גם שם סודר אחד החברים שלנו בעבודה . פעם השתתפנו בהריסת בניין ישן . הרסנו חלק אחר חלק בכשילים, באיזמלים ובפטישים גדולים . לקראת הסוף, ירדו כולם מן התקרה ורק...
אל הספר