במדבר

קורס עם נשק ליגאלי . תחמושת לא חסרה, ושטח גבו כן לא היה חסר . נתנו את כל מה שנחוץ . כשגמרנו את הקורס, הוא אסף אותנו והלך למטה הראשי . עשה אותי לסרג'נט לצורך הקורס הזה ואמר שהוא מציע שסרג'נט כהן יהיה המדריך הראשי בקורס התובלה וילמד את כל חמשת אלפים אנשי חיל התובלה אותו דבר . מובן, שהמטה הכללי הבריטי במצרים אמר לו : חזור ליחידה שלך . מאוחר יותר הוא הלך אליהם שוב והציע, שבמקום נהגי אוטומוביליעס נהיה לנהגי טנקים וניכנס לחיל שריון . גם לזה הם לא הסכימו . ושוב הוא הציע שישלחו אותנו כמובילי טנקים, וגם את זה הם סרבו לקבל . . . " אכן, היה מאבק גם על הדגל ועל הסמל ביחידות . התנהגותו האוהדת של מייג'ור אהרן היתה יוצאת מן הכלל בהשואה לשאר הקצינים הבריטים . רשימותיו של אליהו ממשיכות במשפטים קצרים ומקוטעים : "הוקמה יחידת תובלה 179 . מפקדה ­ מייג'ור ישראל ברנע ) בוגנוב ( . אני עובר ל­ 179 . הקמת רשת ההגנה ביחידות . אני מקבל דרגת רב­סמל פלוגתי ) . C . s . m ( במקומו של הרס"פ הרץ שיצא לקורס קצינים, סיים אותו וחזר ל­ 179 . גנב, מנהל קואופרטיב גנבים . השתחרר באיטליה . . . " לשונו של אליהו כהן ישירה וחריפה...  אל הספר