באוזניי המילה "תורה" נשמעה כמילה כוהנית, כהנחיה בענייני פולחן . ראו לעיל הפירוש לפרק 4 ד"ה "והצעתי שיורה בשם תורת ה'" . נאומו היפהפה של ידידי הצעיר, הנביא מיכה ממורשת גת . מיכה ד, א ‑ ה . המילה "תורה" המשמשת בתקבולת ל"דבר ה'" ול"דרכיו" ול"אורחותיו" . מיכה ד, ב ; ישעיהו ב, ג . תופסים "תורה" ! ירמיהו ב, ח . והתורה שאמורה לצאת מבית אלוהי יעקב אשר בציון ובירושלים . מיכה ד, ב ; ישעיהו ב, ג . לכך שהר בית ה' יינשא מגבעות ראו מיכה ד, א . "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" . מיכה ג, יב . ( כפי שניבא מאוחר יותר, בימי חזקיהו ) . למרות המיקום של מיכה ג, יב סמוך לפני נבואת "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" במיכה ד, א ‑ ה, נראה פשוט שמיכה ניבא את נבואת השלום שלו בימי הזוהר של העיר ירושלים, ימי עוזיהו ואחז, ואת נבואת הפורענות בעקבות כיבושי סנחריב ביהודה והמצור על ירושלים, שאת סופו לא צפה אל נכון, בניגוד לישעיהו . מובן שלטווח הארוך צדק מיכה, וירושלים נחרבה בין היתר בעקבות השאננות של אלה שהאמינו לישעיהו ולנביאים אחרים שהבטיחו "הֲלוֹא ה' בְּקִרְבֵּנוּ לֹ...
אל הספר