מאוחר מדי : כשעלה סרגון על הושע וצר על שומרון שלוש שנים וכבש אותה סופית, הוגלו כולם לאשור ולְמָדַי . וכבר אז ידעתי שעוד נטויה ידו של ה' להכות ביהודה ובפליטי הצפון שבתוכה באמצעות מלכי אשור הבאים, מפני חטאיהם ומפני חטאינו . אלא שעוד חזון למועד, ובכל מקרה הייתי משוכנע שירושלים העיר תינצל גם אם יהודה תיחרב . מתברר שתקופת החמאה והדבש והפשטות בצל אשור חפפה פחות או יותר את שנות מלכות סרגון באשור . הצרות החלו שוב לאחר לידת מנשה ועליית סנחריב לשלטון באשור . בתעודה הגלויה רציתי להראות שמכות ה' בישראל באמצעות תגלת פלאסר, שלמנאסר וסרגון ומכות ה' ביהודה באמצעות סנחריב הן רצף אחד ותופעה אחת, ולכן מייד לאחר הנבואה "הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן", נבואתי האחרונה לישראל לפני חורבן שומרון, המסתיימת במילים "וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה", הבאתי את הנבואה "הוֹי אַשּׁוּר, שֵׁבֶט אַפִּי" שבה רשמתי דברים שאמרתי מלידת מנשה ועד לשנת הנס, כולל אזהרה מפני כיבוש יהודה על ידי אשור, הבטחה להצלת ירושלים בנס, תיאור מלכות השלום של מנשה שתבוא בעקבות הנס ( בלי לציין, כאמור, שכל זה יתרחש בחסות אשור ואשרה ) , תיאור הנס עצמו ומזמו...
אל הספר