אותי אף אחד לא ניסה להשתיק . נכון שנזהרתי משנת מות עוזיהו מלהוכיח והגזמתי בתיאוריי בנבואות הנחמה, משום שאחז לא אהב אותי . אבל פרט לשנת מות המלך עוזיהו, אף פעם לא חששתי לחיי . כל חיי הם אות לנחמה מסוג זה או אחר, והדבר ניכר גם בשמות ילדיי . גם השם מהר שלל חש בז, שקשה לראות בו נחמה, הוא אות נחמה ליהודה, כי המשפט מתייחס לאויבנו באותה שעה, ארם וישראל, שאותם יבזזו צבאות אשור . דווקא בגלל השלווה היחסית שבה אני חי, ביקש ממני עמוס לכלול בספרי שלי את שתי נבואות הפורענות שלו על יהודה : תיאור מסע סנחריב ביהודה, "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ", והתוכחה מימי עוזיהו, "שִׁמְעוּ דְבַר ה' קְצִינֵי סְדֹם", ואני הסכמתי, כי בסך הכול, על אף הבדלי גישה וסגנון, התכנים של נבואותינו די דומים . לנבואה "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם" כבר התייחסתי . למרות ההבדלים בינינו בתיאור ירושלים לאחר הנס, שנינו ניבאנו את חורבן יהודה והצלת ירושלים, וזה העיקר . אשר לנבואת עמוס מימי עוזיהו, "שִׁמְעוּ דְבַר ה' קְצִינֵי סְדֹם", ששיבצתי בספר בעצת עמוס לאחר נבואתו מימי חזקיה, מטרתי הייתה להצמיד "סדום" ל"סדום" ו"עמורה" ל"עמורה" . נבואה ז...
אל הספר