את עצמו ואת הנפשות הפועלות, ורק הוא יודע כיצד תפס הוא עצמו את תופעת הנבואה . ואשר לטענה שאני, משה בנוביץ, בכל זאת עומד מאחורי רגשותיו, דעותיו ופרשנותו לנבואותיו, נראה שהדבר אינו יומרני יותר מכל יצירה פיקטיבית אחרת העוסקת בדמות היסטורית . כמנהג סופרי הרומנים ההיסטוריים, ראיתי לנכון לצרף בסוף הספר הערות המסייעות לקוראים להבחין בין אמיתות אובייקטיביות לאמיתות סובייקטיביות . הערות אלו התרבו מעבר למקובל ברומנים, משום ששילוב הסוגות הנוכחי יצר קושי מיוחד . בתוארו בממואר את נסיבות חייו ואת המתרחש ביהודה, בישראל ובעולם בימיו מתייחס ישעיהו לבני דורו ופונה גם לדורות שיבואו אחריו . אבל במגבלות הסוגה הוא אינו מסוגל לדמיין את מידת חוסר ההיכרות של הקוראים בני ימינו עם עולמו . הוא הדין לגבי מידת ההיכרות של הקוראים המודרניים עם ספר ישעיהו פרקים א‑לג שעליהם מבוסס הספר . היכרות זו אינה בהכרח מספקת כדי להבין את ההסברים של ישעיהו לנבואותיו, את הנסיבות שבהן נאמרו הנבואות, וכיצד הוא חש שמדובר בהתגלות אלוהית . הרי ישעיהו מניח שכל קוראי הממואר אמונים על נבואותיו, ועל כן הוא מתייחס אליהם לרוב בלי לצטט אותם . הפ...
אל הספר