הקדמה

המסמן שלפנינו הוא עדות אישית, זיכרונות ילדות ונעורים ממרחק של כשלושים שנה, ועל כן, כמו באשר לכל מקור בודד, אין לראות גם את המסופר במסמך זה כתיאור ממצה של הנושא . יש בו על כן כל המגבלות של מקור מעין זה : סובייקטיביות וסלקטיביות, כפי שהן מוכתבות על ידי הזיכרון הבוגדני לעתים של היחיד . יש גם לדעת שמדובר במשפחה יוצאת דופן . יעקב עובד, מחבר הספר מאתיים שנות קומונות בארצות הברית, מספר, שבמשך כל שנות שהותם של ההוטרים באמריקה ) משנת 1874 ( נקלטו בקרבם רק כ­ 100 איש מבחוץ ! ) שם, עמ' 415 ( , המחברת גם היא מעידה שמקרים של הצטרפות אנשים מן החוץ אל ההוטרים הם תופעה נדירה בי ותר . עם כל הסייגים, יש גם לעמוד על ערכה של העדות כמקור מכלי ראשון : תיאור בלתי­אמצעי, אותנטי, מקורי וחיוני, המאפשר מבט אל תוך אורח החיים של ההוטרים והברודרהוף ­ עדות דתיות החיות ח" קומונה . גם הזווית המיוחדת של ההתרשמות האישית ­ של ילדה ונערה ­ מוסיפה טעם ועני ין . ממד נוסף ומאזן מתקבל מקטעי שני מכתבים של איש מפעילי ה"ברודרהוף", המתייחסים לפרשה ומופיעים בסוף החוברת הנוכחית . לפנינו על כן תיאור מיוחד במינו, בהיבטים שונים של החי...  אל הספר