פרק א': אחרי 1945 - האמנם החמצת שעת הכושר?

בנייך ­ בונייך שמפלגת הלייבור שעלתה לשלטון ביולי אותה שנה, הוכיחה שלהחלטותיה הפרו­ציוניות הקודמות אין כלל ערך, ואין בדעת ממשלתה לסטות ממדיניות "הספר הלבן" מ­ 1939 . התנועה הציונית והיישוב נערכו למאבק למען עצמאות מדינית, כפי שמצא ביטוי עוד ב­ 1942 בתכנית בילטמור . האמצעים היו העלייה ה"בלתי­ליגלית", ההתיישבות האסטרטגית וצבירת כוח מגן וגיבושו לקראת הבאות . ארגוני המחתרת הפורשים כבשו את כותרות כלי התקשורת במבצעיהם הראוותניים : האצ"ל הכריז על מרד נגד הבריטים עוד בפברואר 1944 ואנשי הלח"י רצחו בנובמבר אותה שנה את הלורד מוין, חבר הקבינט הבריטי, שהיה שר המדינה לענייני המזרח הקרוב, שמושבו בקהיר . עבור תנועות הנוער הציוניות ובמיוחד החלוציות שבהן, נראתה זאת כשעת המבחן : התזה הציונית הוכחה כנכונה מעבר לכל ספק . מאות אלפי העקורים במחנות בגרמניה היו ההוכחה החיה שאין קיום ליהודים בגולה ורק ארץ­ישראל יכולה להוות פתרון למצוקתם . יתר על כן, תנועות הנוער נקראו להירתם במלוא כוחן למעשה הציוני : במאבקים הפוליטיים באמריקה, שהייתה לזירה העיקרית בהתמודדות המדינית על עתידה של הארץ; במפעלי ההצלה והעזרה לפליטי החר...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית