הכיוון שהסתמן ב 1986 שביה"ס אינו גורס משמעותי בהיכרות לחיי קיבוץ מתחזק ומודגש בממצאי 1992 . ביה"ס בקוריקולום הגלוי והסמוי שלו מחנך לערכים של המערכת המקצועיתהאקדמית, ואינו עוסק בפיתוח הבהרת ערכים, שיפוט ערכי ונקיטת עמדה . המהפכה ההשכלתית והלחץ של ציבור ההורים והחברים על ביה"ס, שאינם רואים השכלה תיכונית כיעד סופי, הסיט את הדגש לכיוון התאמת ביה"ס לתביעות המערכת האקדמית . ביה"ס המעיט בפעילויות חברתיות שהיו חלק בלתי נפרד מהמערכת שלו, התלמידים נעשו יותר תכליתיים בבחירת המקצועות הנלמדים, יותר מסלולים ריאליסטיים וטכנולוגיה ברמה גבוהה ופחות בחירה במסלולים שיש בהם הרחבת השכלה כללית, והם מוכנים יותר להשקיע ולהגיע להישגים לימודיים גבוהים . אולם אין לתלות את החלשת ייחודו של ביה"ס הקיבוצי רק ברצון ובצורך לחזק ולשפר את ההישגים הלימודיים . קיימת הסתייגות מצד המחנכים מהתמודדות רעיונית . הסתייגות הנובעת מאבדן הביטחון בזכות לחינוך לערכים ) אולי בעקבות ס . יזהר ( ובעיקר בגלל אי הביטחון של המחנכים במשמעות הערכים הקיבוציים . האם עליהם לחנך לערכים המוצהרים או להתמודד עם המציאות האפורה ? השינויים, חוסר הבהי...
אל הספר