לוחות שנה ציוניים ביידיש בקיסרות הרוסית, 1914-1887

נתן כהן 258 2 וכן היה ללוחות כוח מההיבט המקומי, הן מההיבט החברתי, הלאומי, הדתי או התרבותי . מלכד ומתאם כשמדובר בציבור שמאפייניו דומים, אך היה מפוזר גאוגרפית, כמו הציבור היהודי, או לחברת מהגרים מארץ מקור משותפת . עוד מסוף המאה ה- 18 נעשו מקצת לוחות השנה, היהודיים לפּחות, ׳מפרסומים קטני ממדים הנושאים קוד שימושי, לקבצים תרבותיים, פלא של תמציתיות המעביר מידע 3 במחצית השנייה של המאה ה- 19 המשיכו מדפיסים שימושי רב בחזות מטעה של צניעות׳ . יהודים להפיץ לוחות קיר ולוחות כיס, ובהם מידע בסיסי והכרחי לשמירה על מעגל השנה היהודי, ומשנות השבעים גדל מספר הלוחות שחזותם ותוכניהם חדשניים . מתוך מניעים משכיליים ותועלתניים, שבבסיסם השאיפה להרחבת אופקים ולחשיפת תחומי ידע חדשים, ניצלו אישי ציבור וסופרים את התבנית המקובלת של לוח השנה ויצקו לתוכה תכנים חדשים . אלה יכלו להיות משותפים לקהלי יעד מוגדרים בעלי מכנה אזורי, חברתי או פוליטי משותף, או פונים לכלל הציבור ללא הבחנה . מכל הלוחות שהופצו בשוק, אלה ששפתם הייתה יידיש, שפת הדיבור והקריאה של רובם המכריע של יהודי מזרח אירופה, נועדו לספק לקוראים מידע שימושי בחיי ה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב