פרק חמישי: העמליה - השירות בגדודי העבודה: מנאמנות עד עריקה

52 ןעקב מרקוביצק 1 מתחילת המלחמה היה חוף הים התיכון חסום בציי בנות הברית ודרכי האספקה הצבאית והאזרחית היו מנותקות . לדעתו של ג'מאל פאשא לא היתה למסילת הברזל החיג'אזית חשיבות להובלת האספקה לארץ­ישראל ולסיני, ועל כן החליט לבנות מסילת ברזל, במקביל למסילה החיג'אזית, לאורך ארץ­ישראל מצפון לדרום ומשם הרחק לעומק מדבר סיני, לפחות עד ביר גפגפה ) רפידים ( , כ­ 90 קילומטר מתעלת סואץ . 5 בפברואר 5ו 19 נעו עם גייסות פון קרסנשטיין, שנועדו לכבוש את תעלת סואץ ולפרוץ למצרים, מאות ממגויסי העמליה ומשימתם היתה להכין מאות­אלפי שקי חול, שיוטלו לתעלה, על מנת ליצור נתיב פריצה לכוח הרגלים העתיד לתקוף מערבה . בגיס זה, הקורפוס השמיני, היו יותר מ­ 20,000 חיילים; אספקתם נישאה על גבות 7,500 גמלים וכולם נעו לעבר התעלה בשלושה צירים . המאמץ העיקרי נפל על כוחות הציר המרכזי, שנעו מעוג'ה אלח'פיר­קציימה­ביר גפגפה­איסמעיליה . 6 את סוף המסע מתאר אחד המגויסים : 'סוף המסע אל הסואץ ידוע . . . היינו צריכים לסתום אותה בשקים ממולאים חול . אולם הופיעו אחרונים אנגלים שהמטירו על החיל התורכי אש ובזה תם כל המפעל הצבאי הגדול . 7 הגיס ה...  אל הספר