פרק רביעי: רעיון המיליציה היהודית - חזון ביטחוני שלא התממש

42 יעקב מרקוביצק' הצבא, התייצבנו בירושלים אצל מפקד הצבא, כמתנדבים לצבא, על מנת להגן על אדמתנו ולהתחבר למען הגנת הארץ עם אחינו הטורקים ועמיתינו האזרחים . . . מעת שבטלו הקפיטולציות, לא זו בלבד שהיינו ראשונים לבקש אזרחות עות'מאנית, אלא היינו פעילים ביותר בעידודם של יהודים אחרים להפוך לאזרחים עות'מאנים . 3 מדבריהם עולה, שהשאיפה להתגייס לצבא העות'מאני לא היתה כרוכה בהתניית פוליטית לגבי עתידה של ארץ­ישראל ומובלטת בה תחושת ההתנדבות לצד המולדת העות'מאנית הנלחמת על חייה . פנייה זו לא נעדרה שאיפה לתגמול פוליטי בעתיד, אלא שזו היתה מודחקת ולא הובלטה כפועל יוצא משאיפת ההתנדבות . עמדה זו תאמה את העמדה הפוליטית של מפלגת 'פועלי ציון' בארץ . המפלגה אימצה אוריינטציה אידיאולוגית ופוליטית, אשר בה תשתלב הציונות בפרוגרמה החברתית של תורכיה שלאחר המהפכה . סיסמת ההתעת'מנות שבה תמכו נועדה, בין היתר, לדרבן גיוס למיליציה עות'מאנית, כמפגן להוכחת ההתערות היהודית הפוליטית הממוסדת במרחב האינטרסים של האימפריה . מובן, שהציפייה לתגמול פוליטי הוצנעה, אך התורכים הבינו זאת, כפי שהדבר בא לכלל ביטוי בדו­שיח שהתנהל בחודש מארס...  אל הספר
העמותה לחקר כוח המגן עש ישראל גלילי ע"ר

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית