פרק ראשון: הגיוס לצבא התורכי (1914-1908)

14 יעקב מרקוביצק 1 דלילה, בעיקר במרכזים עירוניים ) ירושלים, עכו, חיפה, יפו ( . מרבית המגויסים שירתו בצבא הסדיר, אם כי הם הועברו תדירות לשרת תקופת קצרה בגדודי מילואים . חיל המילואים נחלק לשלוש זרועות : עתודות פעילות ) אחטיאט ihtiyat ( , עתודות בלתי פעילות ) רדיף Redif ( ומשמרות מקומיים ) מסחפט' ( . בשנת 1886 שונה חוק הגיוס, שהוחל בתקופת רפורמות התאנט'ימאת, ויושמה שיטת גיוס מקיפה, בדגש על החלת חוק גיוס על גברים מוסלמים בני 20 ומעלה . סטודנטים זכו לפטור בתקופת לימודיהם . משך השירות נקבע כדלהלן : שש שנים באחתיאט, תשע שנים ברדיף ושנתיים בחילות המצב ) Mushaifz ( . מגויסי המילואים נקראו בהתראה קצרה מאוד . למעשה, היו פרקי שירות קצרים שכיחים עד מאוד במסגרת חיל המילואים התורכי . רבים מבין מגויסי המילואים היו כפריים, אשר מילאו את תקני כוח האדם שהיה דרוש למפקדי החיל החמישי בזירות ארץ­ישראל וסוריה . 4 הפיקוד הצבאי לא נטה להציב בארץ חילות של מגויסים ילידי המקום, הן משום העריקות והן משום שבעיני השלטון היתה מהימנותם פחותה . בארץ, כבמקומות אחרים, הקיף הגיוס לצבא רק חלק מן החייבים בשירות, וזאת לא רק מחמ...  אל הספר
העמותה לחקר כוח המגן עש ישראל גלילי ע"ר

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית