מלכה האס - אחת מ"שלוש אמהות החינוך הקיבוצי": בין הדרה להכרה

מלכה האם ­ אחת מ" ^ לו ^ אמהות החינוך" 99 בדבר ההדרה של נשים מהחיים הציבוריים כפי שתועד בהיסטוריוגרפיה וחקר התרבות של היישוב בתחילת דרכו ) ברנשטיין, 2001 : 7­ 25 ( . הספרות העוסקת בחקר החינוך הקיבוצי מכתירה את ''אבות החינוך הקיבוצי" ) דרור, 2002 ( אך לא את אמהותיו, וזו מתורגמת לשאלת המחקר של עבודה זו : לאן נעלמו ה''אמהות" של החינוך המשותף; מה חלקן ותרומתן ומדוע לא זכו להכרה הראויה, בעיקר לאור העובדה כי המעשה קדם להלכה וב"מעשה" נטלו חלק בעיקר הנשים . נקודת המבט הפמיניסטית תאפשר לבדוק האם התקיימה הדרה שיטתית של נשים כחלק ממנגנון חברתי, שיצר מצב בו גם בחינוך הקיבוצי, תוצר חדש של חברה חדשה, הידע והדעת שהם בסיס המערכת החינוכית, נוצרו ללא נשים, תרתי משמע : נשים לקחו חלק ביצירה אך לא במיסוד הדעת והידע ההגמוני, וניסיון חייהן לא נכלל בעולם הידע הממוסד . נושא ההדרה הינו מרכזי במחקר ומתמקד בהדרתן של הנשים ממרכזי ייצור הידע והפצתו, כפי שרואות אותו התיאורטיקניות הפמיניסטיות הרדינג, יאנג והרוואי, ) 332­ 190 : 1990 Harding, 1991 ; Young, 1990 ; Haraway, ( . במחקר הנוכחי הורחבה תפיסת מעגלי ההדרה לארבע...  אל הספר