מדבר, אי, חומה

260 אחרית דבר המפה מצוירים מטוסים וספינות שמגיחים מן הארץ ונעים מערבה . הכיתוב שמתנוסס בראש הכרזה — ‘גידול מול מצור ! ׳ — אינו מותיר ספק בנוגע לקשר של המערב עם צמיחה וקִדמה טכנולוגית כנגד המצור והאיום על הישרדות ישראל שמזוהים עם המזרח . בה בעת חבויה סכנה פוטנציאלית גם במרחב הים הפתוח, שבאה לידי ביטוי 3 באיום ‘לזרוק את היהודים לים׳ שיוחס למנהיגים ערבים שונים . תחושת המצור והאיום חושפת את הפגיעות הטמונה במטפורת האי . הדימוי המיתי של הר מצדה המבודד מסביבתו המדברית שכוחות אויב צרים עליו וסיפור מותם של היהודים שמצאו בו מקלט חיזקו את תבנית האי הנצור . המיתוס שהתגבש בעשורים שלאחר הקמת המדינה עיצב את המורשה ההרואית של מצדה, אך גם ביטא את תחושת הבידוד והנואשות שדחפה את אנשי מצדה הקדמונים אל מותם . המילים הידועות משירו של יצחק למדן, ‘שנית מצדה לא תיפול׳, היו למעין שבועה פטריוטית להבטחת העתיד, אך ההקבלה הנרמזת בין ישראל למצדה הזינה את החרדה הקיומית של הישראלים ואת החשש שישראל עלולה להיות למצדה שנייה . 4 בעקבות מלחמת 1948 השתנה מערך היחסים בין האוכלוסייה היהודית למיעוט הערבי שנותר בארץ והתרכז באזו...  אל הספר