552אחרית דבר סְפר עתידי והמושג ‘כיבוש השממה׳ ייצג את תהליך ההתיישבות שמשנה את צביונו של ה׳מרחב שכנגד׳ ומבנה אותו מחדש כחלק מן ‘המקום׳ . אף שמחקרים היסטוריים ותיאורים שונים של בני התקופה ( בכלל זה יהודים ) סותרים את אפיון הנופים בפלשתינה כ׳מדבר שממה׳, השקפה זו השתרשה בשיח ההתיישבות היהודי ובזיכרון הישראלי . השיח המודרניסטי והקולוניאלי שתרם לעיצובו של שיח ההתיישבות היהודי, חיזק את התפיסה הדיכוטומית של מדבר - יישוב ואת ההשקפה כי המתיישבים היהודים מביאים עמם השכלה וידע טכנולוגי שתורמים לצמיחה כלכלית ותרבותית ולסדר חברתי מתוקן . השימוש במטפורות המרחביות ‘נווה מדבר׳ ו׳אי׳ בתיאורי היישובים העבריים הבליט את ההבדל בינם ובין המדבר הסמלי שמקיף אותם ואת הצורך של היישוב להגן על הטריטוריה שלו מפני חדירתם של כוחות הטבע הפראי והכאוטי לשטחו . 1 הקמתה של מדינת ישראל ב- 1948 העתיקה את משמעות המדבר מקטגוריה מרחבית סמלית למדבר הגאוגרפי, הנגב, שתפס כשישים אחוז משטח המדינה . המדבר, שהוגדר לפנים כחיצוני למרחב היהודי, נכלל עתה בתוך השטח הריבוני של מדינת ישראל והיה לאזור סְפר פנימי . שינוי זה דרש בחינה מחודשת ש...
אל הספר