351הנגב בשיח ההתיישבות שאיפה דומה לחזק את הפריפריה עודדה בני קיבוצים ובוגרי תנועות נוער חילוניות ליצור דגם חלוצי חדש של ‘קיבוץ עירוני׳ במקומות שונים בארץ . הקיבוצים העירוניים צמחו גם לשם תיקון חברתי של הקרע ההיסטורי בין הקיבוצים לעיירות הפיתוח וגם בתגובה למשבר שחוותה התנועה הקיבוצית בשנות השמונים . ברוח זו התיישב בשדרות ב- 1987 גרעין שהקים בה את קיבוץ ‘מגוון׳ . כך הסבירה אחת המייסדות את החלטתה : המוטיבציה להקים קיבוץ עירוני הגיעה מתוך הניסיון האישי שלנו . אני גדלתי בקיבוץ כפרי שמתאפיין בחברה סגורה ומאוד הומוגנית, בתוך חברה שהקיפה את עצמה בגדר פיזית שהפכה עם השנים לגדר מנטלית ותרבותית . לא הייתה לנו שום נקודת מפגש עם העולם בחוץ [ . . . ] עזבנו קיבוצים שהחיים בהם היו מאוד מוגנים . הסיבה הייתה אידיאולוגית — המטרה שלנו הייתה לשבור את הגדר של הקיבוץ וללכת לחיות כקהילה שיתופית שמאמינה בערכים שיתופיים, אבל בלב ליבה של קהילה שאינה שיתופית, בעיר [ . . . ] מבחינתי, הקמת הקיבוץ בשדרות הייתה תיקון חברתי למערכת יחסים בעייתית שהתפתחה מקום המדינה ועד שנות ה- 80 בין הקיבוצים לעיירות הפיתוח ולקונפליקט ...
אל הספר