בין סְפָר לפריפריה

741הנגב בשיח ההתיישבות על שטחים אלה, והחוק הישראלי הוחל על האוכלוסייה היהודית שהתיישבה בהם . אף שצעדים חד-צדדיים אלה לא זכו להכרה בין-לאומית והזינו את הסכסוך הישראלי - פלסטיני, היו השטחים דה פקטו לאזורי ספר של ישראל . ממשלת ישראל הוסיפה לשלם מס שפתיים ליישוב הנגב כעדיפות לאומית, אולם הסְפר המדברי הפנימי לא יכול היה להתחרות בעניין הפוליטי והאידאולוגי ובתמריצים הכלכליים שעודדו התיישבות יהודית בשטחים שמעבר לקו הירוק והפכו אותם לאזורי סְפר מועדפים . יתר על כן, השטח הפוטנציאלי להתיישבות בנגב הוגבל בעקבות הסכם השלום עם מצרים, שכן בעקבות החזרת חצי האי סיני היה צורך להעביר בסיסי צה״ל מסיני לנגב . התפתחות זו הרחיבה את השטחים המיועדים לבסיסים צבאיים ולשטחי אש, לצד השטחים הנרחבים שיועדו לגנים לאומיים ושמורות טבע ולעתים אף בחפיפה להם, ושילוב זה צמצם את השטחים שנותרו להתיישבות בנגב . התמורות האידאולוגיות והפוליטיות, השיקולים הגאו-פוליטיים והביטחוניים, הגורמים הכלכליים והתנאים הפיזיים החלישו את מעמדו של הנגב כפריפריה, אף שרטוריקת ההתיישבות המשיכה להגדירו כאזור סְפָר המיועד לפיתוח . המושג ‘סְפָריפריה...  אל הספר
אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון