התיישבות וקִדמה

86 פרק 3 זו . רק בשנות השלושים היו שטחי הפרדסים של היהודים גדולים במעט מאלה של הערבים ובתחום גידול הדגנים המשיכה להוביל החקלאות הערבית . 12 רכישת קרקעות הייתה הבסיס החוקי להקמת יישובים יהודיים על ידי קרנות יהודיות וגורמים פרטיים . 13 אולם כאשר הקרקע נרכשה מבעלים שלא התגוררו במקום, גרמה פעולה זו לנישול הפלאחים הערבים שחיו במקום ועיבדו את אדמתם . אנשי העלייה הראשונה שבאו בסוף המאה ה- 19 העסיקו פועלים ערבים במושבותיהם, כפי שהיה נהוג בקרב בעלי אדמות . לעומתם אנשי העלייה השנייה והשלישית, שהשתייכו לזרם הפועלי הציוני הסוציאליסטי ודגלו בעקרון העבודה העברית, התנגדו להעסקת פועלים ערבים במשקי היהודים ובכך צמצמו 14 גם הקריאה לקנות רק תוצרת עברית, אף את אפשרויות התעסוקה שלהם . שהצלחתה הייתה מוגבלת, גרמה הפסדים כלכליים לערבים . 15 ראשיד ח׳אלידי רואה בהתנגדות האיכרים הערבים להתיישבות היהודית עדות לקיומן של מודעות וזהות לאומית פלסטינית, וגרשון שפיר מזהה את זרעי הסכסוך הישראלי - פלסטיני במדיניות התעסוקה שיצרה שתי כלכלות מקבילות, ערבית ויהודית . 16 גם בתחום יצוא ההדרים, שבו היה תחילה שיתוף פעולה ניכר בי...  אל הספר