72 פרק 2 א״ד גורדון התוודה כי אינו יכול לשכוח את נופי הכפר הרוסי שבהם גדל ושאותם אהב והתקשה לחוש קשר רגשי וספונטני כלפי הטבע הארץ-ישראלי . 98 גם שירים שכתבו אברהם שלונסקי ויצחק למדן רומזים לתחושת ניכור מסביבתם החדשה ולסבל מהשרב המחניק, הרעב והקדחת שהמתיישבים חוו . 99 הפער בין הדימוי האידילי של ארץ ישראל לנוף ולסביבה במציאות העצים את תחושת הזרות ותרם לתיאורי הארץ כמדבר סמלי . המתיישבים היהודים מאירופה ראו בערבים חלק מעולם הטבע של המדבר הסמלי . ההתייחסות לערבי כ׳פרא׳, מונח שבמקורו המקראי מתייחס לחמור בר ומשמעותו התרחבה לציין ‘אדם שאיננו מן-הישוב, חסר תרבות׳, 100 ביטאה השקפה זו . משה סמילנסקי, שיצירתו הכילה גם תיאורים רומנטיים של ערבים, התייחס לאזור ההתיישבות שביקר בו ממזרח לירדן כ׳פרא למחצה׳ וכינה את הנמצאים בו ‘פראי הבדואים׳ . 101 יוסף ויץ התייחס לאתגרים שעמדו לפני אנשי העלייה הראשונה כ׳מלחמת איתנים עם הטבע ועם הפראים שמסביבם, ללא הגנה מבחוץ׳ ; 102 ויצחק בן-צבי ספד לשניים מחבריו שנהרגו בעת שמירה בסג׳רה : ‘המובחרים שבנו נופלים 103 עמדות אלה מהדהדות את השיח הקולוניאליסטי חללים מחץ הפרא הע...
אל הספר