ד. היחס לזוהר ולר' אברהם אבולעפיה בספרי "הקנה" ו"הפליאה"

ספרי "הקנה" ו"הפליאה" [ 319 ] הוא פרי נבואה שזכה לה החכם הספרדי . דומה שהתשובה לשתי השאלות שלילית . בעל "הקנה" ו"הפליאה" לא חיקה ממש את הזוהר ואת ר' אברהם אבולעפיה אלא יצר את יצירותיו בהשראתם, ואולי אף ניתן לומר מתוך תחרות עמהם . כאילו אמר לעצמו : אם מקובל לפני שלושה דורות יכול היה לייחס לעצמו חזיונות עליונים – גם אני יכול לעשות זאת ; ואם מחבר ספרדי יכול היה לייחס את חיבוריו לתנא קדמון – גם אני יכול לעשות זאת . מי שבודה מלבו ביודעין מסגרות ספרותיות – גילוי הדו-שיח בין משה למטטרון, גילויי קנה בן גדור וכיוצא באלה – מעיד ככל הנראה שלדעתו זאת עשו גם קודמיו ששימשו לו דוגמה ומופת . לכל הפחות ניתן לומר כי ספרי "הקנה" ו"הפליאה" אינם מעידים על אמונה בקדמות הזוהר ובנבואת ר' אברהם אבולעפיה, אלא קרוב לוודאי שההפך הוא הנכון : בעוד שביחס לנביאותו של ר' אברהם אבולעפיה לא היו לפני מחבר "הקנה" ו"הפליאה" כתבים המבטאים אמונה בה, ביחס לזוהר הכיר הוא כמה וכמה מכתבי מעריציו של הספר – ר' יוסף הבא משושן הבירה, ר' מנחם ריקאנטי – אך דומה שלא היה בהם כדי לשכנעו בשלמות בקדמותו ובקדושתו של הספר . 41 41 על דרכי שימ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי