פרק שני [ 98 ] חוג קלונימוס באשכנז הציגו תפיסה דומה . 122 לפיכך הגזירה האלהית הרשומה בכוכבי השמים מתבססת על המעשים שאדם עתיד לעשות – וכדברי ר' מנחם : ואף על פי שערך ומינה כוכבו ומזלו של אדם טרם בריאת העולם לפי מעשיו העתיד לעשות, לא ניתן רשות לכוכבים ולמזלות להרע או להטיב, על שראה כי האדם לא יהיה נכון בלא יצר, שנאמר "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻורָיו" וגו' ( בראשית ח כא ) . על כן תיקן השם התשובה, "אֶרֶךְאַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִיחָם עַל הָרָעָה" ( יואל ב יג ) , שנאמר "בְּטֶרֶם הָרִים יֻולָּדוּוַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל . . . תָּשֵׁב אֱנוֹשׁעַד דַּכָּא" וגו' ( תהלים צ ב – ג ) , שאם ישוב – ה' מתנחם עליו ומהפך מזלו לטובה . ועל כן אמרו ואילו צדיק ורשע לא קאמר, 123 שלא תראה כגזרה . ואולי תשאל : מכל מקום בשעה שהוא חוטא הוא מוכרח, כי כבר קדמה ידיעתו של הקדוש ברוך הוא שעתיד לחטוא ? אף אנו נשיב כי הרשות נתונה, ולזה הרשע שקדמה ידיעתו של הקדוש ברוך הוא להיותו רשע, ידע הוא יתברך כי לעולם יבחר ברע ולא בטוב, ורצונו הוא המחייבו . ואם תאמר : למה בראו, הואיל והקדוש ברוך הוא יודע שסופו רע ? ואולי על...
אל הספר