ר' מנחם ריקאנטי [ 69 ] התיקונים ואת רעיא מהימנא, שהם חלקים נפרדים מעיקרו של ספר הזהר, ונתחברו על ידי מחבר אחר, בעל שיטה אחרת בהבנת הספירות . ריקנאטי מביא ראיות רבות מאוד דווקא מחלקו העיקרי של ספר הזהר, חלק שאינו מתאים כל כך לשיטתו ( תפיסת הספירות בחלקו העיקרי של ספר הזהר היא תפיסת עצמות . תפיסת הספירות ככלים מצוייה דווקא בספר התיקונים וברעיא מהימנא ) , ואילו ספר התיקונים ורעיא מהימנא אינם נזכרים אצלו כלל . . . טענות אלה [ בענין ההשגחה ] מביאות אותו לדיון בשאלת מהות הספירות, שכן הוא סובר שבתורת הספירות יש פיתרון לסתירה שבין רעיון אי-השתנות האל, ותורת הגמול המכוון למעשה האדם . מסקנתו מדיונו בשאלת הספירות, היתה, כזכור, שהספירות אינן עצמות האל, אלא כלים שהאל פועל דרכם . 44 משה אידל הקדיש פרק נרחב בספרו על ר' מנחם ריקאנטי לדברי המחבר בעניין העצמוּת והכלים, והביא מקורות ומקבילות מכתבי יד לקטע העיקרי שבספר "מנחת יהודה", ודן בפירוט בתפיסתו של ר' מנחם ריקאנטי ומקורותיה . 45 בגלל חשיבות הנושא והשפעתו הגדולה על המקובלים בדורות הבאים נדון בקטע בפירוט . השאלה שר' מנחם ריקאנטי מתמודד עימה בראשית דיו...
אל הספר