פרק שני [ 62 ] השתמש בפירוש זה כמקור בפירושו על התורה . 21 אם נכון הדבר, מסתבר כי ר' מנחם ריקאנטי ראה את פירוש הזוהר על התורה עיקר, והמקורות האחרים – המדרשים, מקורות קבליים אחרים ודעותיו של ר' מנחם עצמו – לא היו אלא נספחים לפירוש הפסוקים שבזוהר . יש בפירוש הסתמכות רבה במיוחד על "ספר הבהיר", וכן על הרמב"ן, אולם סודותיו של הזוהר עולים על כולם . 22 האם ראה ר' מנחם ריקאנטי בזוהר מדרש חז"ל העומד בשורה אחת עם המדרשים המסורתיים ? יש בכתביו פנים לכאן ולכאן : לעתים נראה שהוא מתייחס לזוהר כאל מדרש חז"ל רגיל, כמו בראשית רבה ותנחומא, ודברי הזוהר משולבים במקורות חז"ל נוספים, אך במקומות רבים ניכרת הפרדה בין המקורות והמובאות מן הזוהר מוצגות לחוד, כיחידה סגורה ונפרדת . 23 כיצד ראה ר' מנחם ריקאנטי את קונטרסי הזוהר שהיו לפניו ? הדבר הבולט ביותר הוא, שר' מנחם ראה את הזוהר בחינת פירוש על התורה, ומביאו, פסוק אחר פסוק, בפירושו שלו . האופי הדרשני של הזוהר, המבנה המיוחד של דיוניו, ולא כל שכן המעטפת הסיפורית, העלילה הזוהרית, ודמויותיהם של גיבורי הזוהר נעדרים לחלוטין . בועז הוס, אשר חקר בפירוט את דרכי התקבלותו ...
אל הספר