ט. הכתבים העבריים – סוד נפש רוח ונשמה באדם ובעולם האלהות

"בעל התיקונים" [ 291 ] מגובשת, המבוטאת הן בצירופים וגימטריות, הן במשלים ודימויים, שיש בהם שאר- רוח פיוטי . הדוגמה הבאה מציגה זאת היטב : זו ההקדמה למאמר השני, שפרסם גוטליב . האם נכתבו הכתבים העבריים, שחקרו גוטליב ואידל וזוהו כחיבוריו של בעל "תיקוני הזוהר" ו"רעיא מהימנא", בידי תלמיד שהמשיך את מסכת היצירה של רבו ? השערה זו העלה יהודה ליבס . הוא הסתמך על שני תאריכים שונים של חישוב הקץ וניסה להסיק שהשני, המאוחר, נכתב בידי תלמיד . 117 גולדרייך דן בדבר 118 ודוחה את הצעתו של ליבס . לפי דעתו, התאריך המאוחר הוא תיקון שעשה המחבר עצמו לאחר שהתאריך הקודם חלף . פתיחתו של מאמר ב' הנכלל בכתבים העבריים של "בעל התיקונים" מעידה שהמחבר שמר בקפדנות על העלמת שמו ; אין בדבריו כלל התייחסות לאישיותו, זמנו ומקומו, ואף אין הוא מציג את חיבורו ואת מטרתו . הוא רואה בכתיבת הדברים מעין תפילה שנועדה לשבח ולקשט את המלך העליון . וכך הוא אומר : 119 אמר המחבר : שמתי נפשי ורוחי ונשמתי כעני ההולך "לעמוד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ" ( דניאל א ד ) , ליכנס בהיכל שכינתך . "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" ( תהלים ...  אל הספר