פרק שבעה עשר 494 גם משמעות של התקוממות פוליטית של הבורגנות נגד השלאכטה . אף שחוקת 3 במאי 1791 התקבלה בתשואות בחוגים של מהפכנים וליברלים בצרפת, בארצות הברית ובבריטניה, והיו אף מי שראו בה את המאורע החשוב ביותר של העשור האחרון במאה השמונה עשרה, היא לא ביטלה את המבנה המעמדי של המדינה, לא אימצה את עקרונות השוויון והחירות ולא התייחסה כלל לנתיניה היהודים של 2 פולין . ואולם, גם אם הסיים של ארבע השנים לא החליט בסופו של דבר על שינוי במעמדם הרי שהוויכוח הציבורי והפוליטי העלה בשנים האחרונות לקיומה של פולין את שאלת עתידם של היהודים כמיעוט במדינה גם בריכוז הגדול ביותר בעולם . ב"פרלמנט הספרותי" העֵרני שהתנהל בזירת דעת הקהל, בתזכירים ובעתירות שהופנו לצירי הסיים עלו הצעות רבות לרפורמה בקהילה, בכלכלה, במיסוי, בחינוך ואף בשפה ובלבוש . קווי המתאר של הדיון בשאלת היהודים בפולין היו דומים מאוד לאלו של השיח המקביל בצרפת או בגרמניה . האם כשירים היהודים לאזרחות ? היוכלו להיות "אזרחים מועילים" ונאמנים ? האם ראוי לגרשם מהמדינה כגורם זר ומזיק, או לפחות להרחיקם מן הפונדקים ומעסקי הזיקוק והמכירה של משקאות אלכוהוליים...
אל הספר