פרק תשיעי 216 מנדלסון למהדורה השלישית שהופיעה בשנת 1769 הוא שיתף את קוראיו בחלומו : כינונה של רפובליקת מלומדים העומדת מעבר להבדלי הדתות . לחכמה, הוא כתב, יש רק "מולדת אוניברסלית ודת אוניברסלית", ו"מאחר שכה מהללים היום את הסובלנות והאחווה בעולם הפוליטי חייבים ידידיה של האמת לחזק תחילה את הסובלנות והאחווה בתוכם" . האמונות השונות אינן צריכות עוד להפריד, ובכלל, אותן "אנו רוצים להשאיר למצפון ולשלוות הנפש שמוצא כל אינדיבידואל מבלי 4 שנמנה את עצמנו לשופטים" . באותה שנה עצמה גם נפערו סדקים בתודעת ההצלחה של מנדלסון . חלומות הסובלנות התנגשו בדיוק אז בקריאת התיגר של כוהן הדת מציריך יוהן קספר לפאטר ( 1801 – 1741 Lavater, ) , והסיגו בעיניו לאחור את מהלך ההיסטוריה . לפאטר, שנחשב אחד מאזרחיה של אותה רפובליקת מלומדים ואף ביקר בביתו של מנדלסון, הציע לו לעיין בספר תאולוגי - פילוסופי חדש "בחינת ההוכחות לנצרות" פרי עטו של שרל בונה ( 1793 – 1720 Charles Bonnet, ) , שזה עתה תרגם לגרמנית, ולהיעזר בו כגשר כדי לחצות את הקווים ולהמיר את דתו . בדחף מיסיונרי בלתי נכבש לגאול את נפשו של הפילוסוף היהודי דרש לפאטר שמ...
אל הספר