פרק רביעי 104 לה ויתמכו במי שבחרו לגור בה חיי קדושה, אך לא הזכירו כלל את הפרשה הזו ולא את הטענות הארסיות שירושלים עתידה להתכונן מחדש כמחוז חפץ משיחי דווקא באנגליה . אף שהחוק והמחאה נגעו ישירות בגורלם של היהודים התנהל השיח העיקרי במערכת הפוליטית האנגלית בין מפלגת השלטון הוויגית ליריבתה הטורית ובזירת דעת הקהל . לאחר ביטולו של החוק כמעט לא נותרו משקעים והפרשה נדחקה במהירות לשוליים, וייתכן שאזולאי וגלדרן אף לא שמעו עליה . אבל "חוק היהודים" היה אירוע בעל משמעות בתולדות יהודי אירופה, אחד ממקרי המבחן המרתקים באמצע המאה לשאלה הגדולה של העידן המודרני שכבר לוק, מונטסקיה, לסינג ואחרים נתנו עליה את דעתם כאתגר של הנאורות ושל המדינה : היוכלו גם יהודים להיות לאזרחים ? החוק עצמו לא התיימר לשוויון, והמחוקקים בפרלמנט בלונדון כמעט לא התייחסו אליו במושגים עקרוניים של שינוי דרמטי במעמד היהודים המתבקש לאור תורות הסובלנות . איש מהם לא חשב, למשל, להפוך את הצעתו הנועזת משנת 1714 של ג'ון טולנד "להתאזרחות היהודים בבריטניה הגדולה ואירלנד" מרעיון אוטופי ושולי של דאיסט רדיקלי למציאות פוליטית . הכוונה הייתה מוגבלת ו...
אל הספר