פתח דבר 12 תקוות וחרדות פיעמו בקץ המאה גם בליבם של יהודי אירופה . מרביתם טרם הבינו את עוצמת התמורות הפוליטיות, הכלכליות, החברתיות והתרבותיות שהתרחשו החל מראשית המאה השמונה עשרה, גם אם חשו היטב את משמעות האוטונומיה האינדיבידואלית שהטביעה את חותמה על התקופה כמציאות וכמשאת נפש . הם לא ידעו, למשל, שהתרחשה קפיצה משמעותית בהיקפה של האוכלוסייה היהודית בעולם, שצמחה ביותר מפי שניים, עד לשני מיליון וארבע מאות אלף, כשני מיליון מתוכם באירופה . מעטים יחסית היו מודעים לתנופה של תנועת החסידות ברוסיה הלבנה, בליטא, באוקראינה ובגליציה או לאמנציפציה שזכו לה יהודי צרפת . לעומת זאת האמין למשל סוחר היין דב בר בירקנטל מגליציה, שביטחונם של היהודים התחזק במידה ניכרת . לדעתו שליטי החסד באירופה "הרבה הגו כבר בפיוסים, ותודה לאל אין שטן ופגע רע לבני עמינו מעת התחלת ממשלת המלכים הנ"ל [ מאז הקיסר יוזף השני ] ויתן ד' עד ביאת הגואל לא יאונה לנו שום רע" . כיום, הוא הדגיש בשנת 1800 באופטימיות, נעלמו מפולין עלילות דם "וחלילה לשום שר ושופט להאמין כזאת על בני ישראל" . הרציונליזם גבר, המלומדים הפריכו את אמונות הנצרות ושללו ...
אל הספר