חלק ג : מרן אי ש הק בל ה 394 116 ר' יוסף קארו מדגיש כי 'ער לא הוי לאו שלים איהו' ( = וידוע שבכור אינו שלם ) . ביה חובה' ( = ער לא היה בו חטא ) – דהיינו שלא חטא ובטבעו לא מצא חן בעיני ה' . 'ומשום הכי לא כתיב ביה ( = ומשום כך לא כתוב בו ) "ויעש הרע בעיני ה'" אלא : "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה"' . לגבי אונן, הרי שחטאו בהשחתת הזרע גרם להדחתו והדבר פשוט . ואולם קארו מחריף את פירושו ברומזו כי הקב"ה רצה, מלכתחילה, לבנות את מלכות בית דוד מיהודה ומתמר דווקא . משום כך התגלגלו שני האחים בזרח ובפרץ . רעיון זה רווח בקבלה ואין צורך להביא ראיות לדבר . ואולם, נראה כי ר' יוסף קארו מדגיש כאן נקודה מסוימת, שטרם נמצאה לה מקבילה מדויקת במקורות קבליים : זרח לא יצא ראשון כי גם ממנו לא תיבנה המלכות, אלא מן הבן השלישי שנולד אחרי ער ואונן, מפרץ, שפרץ את דרכו והפך שלישי . היעדר מקורות למהלך המיוחד של המאורעות המדומיינים הקשורים לשני הזוגות של האחים איננו מקרי : הישות המתגלה לקארו טוענת במפורש כי סודות עליונים אלה אינם נמצאים בשום ספר . מעניין להשוות פרשנות זו של מרן לדברים האמורים בהמשך, שמהם עולה רמיזה לקשר ב...
אל הספר