3. מעמדם המשפטי והחברתי של היהודים

ח לק א : ר' יוסף קארו ותקופתו 44 ככל הנראה, מאופייה הנוח של המדינה העות'מאנית, מריבוי המיעוטים שחיו בה, וממידה של השפעה אירופית על הנעשה באימפריה, לפחות ביחס למיעוטים הנוצרים . השלטון המרכזי הקפיד על יחס הוגן לנתינים בהתאם לחוק ולנוהג . לא הוגבלו העיסוקים הכלכליים, ובדרך כלל גם לא הוטלו הגבלות על מגוריהם של בני החסות . בהקשר זה ראוי להזכיר את חשיבות הבגדים : טיב החומר שממנו הוכנו, צבעם, קישוטיהם ואורכם, וכן כיסויי הראש . אלה שימשו סמלי מעמד במדינה העות'מאנית ואמצעי זיהוי לדת, למעמד ולתפקיד . על רקע זה שרר מתח מתמיד בין בני המיעוטים הדתיים, ובפרט האמידים שבהם, לבין המדינה, שביקשה למנוע מהם להתחזות לנכבדים מוסלמים ולהשאירם במקום הראוי להם . מיקומה של ארץ ישראל בשולי האימפריה העות'מנית, רחוק ממרכז העניינים, השפיע לרעה על הארץ ועל מצב יהודיה . ואכן, תנופת הבנייה בימי סולימן הייתה מפעל חריג, והוא היה שונה מאוד ממפעלי הבנייה של השליטים הממלוכים . במקומות ובזמנים שבהם היה השלטון המרכזי רופף לא נשמרה המדיניות הרשמית, ושליטים מקומיים נטו להתעמר בנתינים הלא מוסלמים, בעיקר לשם בצע כסף ולא מחמת קנ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי