הקדמה

ח לק א : ר' יוסף קארו ותקופתו 18 1 בכל אתר ואתר שקדו חכמים ומשוררים ה' י"ג ניסן של"ה והיתה מנוחתו כבוד . . . ' . 2 על חיבור איגרות תנחומים וקינות הספד . מותו של מרן סימל לא רק את קיצו שלו אלא גם את קיצה של תקופה – קץ גדולתה של צפת . באמצע שנות השבעים של המאה השש עשרה עוד קשה היה אמנם להבחין בסימני המשבר הממשמש ובא, אך הקהילה המהוללת כבר נמצאה במסלול ירידה שאין ממנו חזרה . אישיותו של הר"י קארו הייתה רבגונית : איש הלכה שקול וגם מיסטיקן ; סופר פורה מאין כמוהו ; ראש ישיבה ומורה הוראה ; מנהיג ציבור רב - פעלים ומן התומכים בניסיון ה'סמיכה' בישראל, המוּנע הן מכוח תחושה אקוטית של גאולה קרובה, הן מתחושת ייעוד אישית ; שאפתן אך גם סגפן חרדתי משהו . דמות רבת - פנים זו היא מן המעניינות, המשפיעות והמרתקות ביותר בתולדותינו . סיפור חייו קשור קשר בל יינתק לסיפורה הדרמטי של המאה השש עשרה, המיוחדת לטובה בתולדות ישראל בשני אזורי התרבות העיקריים שלה, במזרח ובמערב : מחד גיסא, בערי האימפריה העות'מאנית רחבת הידיים, ובעיקר בארץ ישראל ובארצות השכנות לה, ומאידך גיסא, במלכות פולין, שבה החלה התיישבות יהודית בהיקף נ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי