המדיניות הפלווית ביהודה 283 מתוך האמור לעיל נוכל להסיק מסקנות רבות חשיבות בדבר יחסם של הפלווים ליהודים בארץ ישראל בתקופה שלאחר תום המרד . העובדה שביבנה, כמו גם בערים אחרות באזור השפלה — לוד, בני ברק וברור חיל — צמח בשנים אלו מוקד תוסס של לימוד תורה, מעידה על אווירה של סובלנות בתחום הדתי . בבריטניה, בגרמאניה או בגאליה היו מרידות של אנשי המקום שהובילו לרדיפה אכזרית חסרת פשרות אחר מנהיגי הדת, הדרואידים, ואילו ביהודה אין סימנים של ממש לרדיפה מעין זו כלפי החכמים . 227 לאחר דיכויו של המרד ניכר רצונם של הפלווים לשמור על הסדר ועל השקט, מתוך סובלנות ומתינות . העובדה שרבן יוחנן בן זכאי ואחריו רבן גמליאל ישבו דווקא בעיר יבנה מצריכה עיון . כפי שצוין לעיל, אלון הראה בצורה משכנעת כי ריב"ז הגיע ליבנה בעל כורחו, ולא 228 סמוך לשנת 68 יושב בשל צביונה של עיר זו : לפני המרד הייתה יבנה עיר מעורבת ; בעיר ציבור רחב של יהודים שבחרו לערוק למחנה הרומאי . למותר לציין כי רבים מבין מתיישבים אלו היו מקורבים לרומא, אם בשל הזדהות פוליטית-רגשית-תרבותית ואם מתוך אינטרס כלכלי . אין לנו כל דרך להעריך במדויק את הרכבה הדמו...
אל הספר