ד. המבנה המנהלי של יהודה בעקבות המרד

המדיניות הפלווית ביהודה 255 וכמה שנים לאחר סיום כהונתו ביהודה אף מונה לקונסול . 109 גם המושלים שאחריו — פומפיוס לונגינוס, הרמטידיוס קמפאנוס, גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס ופומפיוס פאלקו — היו בני המעמד הסנאטורי, ואף הם מונו לקונסולים זמן קצר לאחר שירותם 110 דבר המעיד על מעמדם הבכיר למדיי . ביהודה, בעקבות הפיכתו של המחוז לפרובינקיה והשינוי בדרגתו של המושל, חל גם שינוי בהיקף הכוח הצבאי ששכן בה ובאיכותו . משנת 70 חנה דרך קבע לגיון רומי בפרובינקיה . היה זה הלגיון העשירי פרטנסיס, שהגיע מסוריה השכנה במהלך המרד ונשאר ביהודה לאחריו . משימתו הראשונה של הלגיון הייתה ביעור קיני המרד האחרונים במבצרי מדבר יהודה ועבר הירדן . לאחר נפילת מצדה ישב עיקר הלגיון במחנה קבע בירושלים החרבה, 111 ויחידות קטנות ממנו חנו כנראה ברחבי הארץ . לפני המרד הגדול היו כוחות העזר, שגויסו מיושבי הארץ הלא יהודים, מעורבים שוב ושוב באירועים האלימים בין תושבי הערים ההלניסטיות לבין היהודים . הצבתם של חיילי לגיון נטולי מעורבות רגשית במתרחש בארץ נועדה להשליט שקט בפרובינקיה . האם זו הייתה מחווה כלפי היהודים — לאו דווקא, אך דומה כי ...  אל הספר