פרק ח מישי 228 את הגירעון העצום, לממן מיזמים שאפתניים, ואף להותיר אחריו תקציב ביתרת זכות נכבדה . לאמיתו של דבר, 'מס היהודים' לא נגבה לצורך קימומו של היכל יופיטר, אלא להפך – חורבן המקדש בירושלים פתח אפשרות להפנות את כספי התרומות של היהודים לטובת האוצר הרומי, וחורבן היכל יופיטר זימן אפשרות להציג את הצורך ( המלאכותי ) בתרומה זו . בפועל, בנייתו מחדש של היכל יופיטר כבר הייתה בשלבים מתקדמים בטרם החלה גביית הכספים, והדבר מעיד שכנראה לא היה קשר ממשי בין המס לבין בניית מקדש בגבעת הקפיטוליום . 130 באף אחד משמותיו של המס אין כל אזכור של מקדש יופיטר . בשום אזכור של בניית המקדש מחדש, בתקופת אספסיינוס ואחר כך בתקופת דומיטיינוס, אין כל אזכור של 'מס היהודים' . אם כן, הקשר בין המס לבין מקדש יופיטר לא היה מרכזי, לא באופן רשמי ולא בתודעה של בני התקופה . 131 הקישור הראשון לשיקום מקדש יופיטר נעשה משני טעמים : האחד, הדבר נתן לגיטימציה כלשהי למס החדש ; מכיוון שהיהודים תרמו עד כה סכום דומה מדי שנה בשנה למקדשם, הם רגילים ומסוגלים להמשיך ולהוציא את הסכום הזה גם להבא ; מכיוון שמקדשם שלהם חרב, הם נדרשים לתרום תרו...
אל הספר