מס היהודים 217 בקיומו של המקדש לא רק סכנה מתמשכת כמרכז פוטנציאלי למרד נוסף, אלא מרכז שאִפשר את קיומו של עם ישראל כישות חריגה באימפריה הרומית . הפניית סכומי העתק, שבעבר מימנו את המקדש בירושלים, אל מקדש יופיטר ברומא, הייתה אמורה לגרום לפולחן היהודי, וכתוצאה מכך לדת היהודית, לדעוך ולהיעלם . ביטול מחצית 75 השקל, לדברי ריבס, היה חלק ממדיניות דתית כוללת של הפלווים . גם גודמן ראה במס צעד שמטרתו העיקרית היא לפגוע באופן עמוק ביהודים : 'הפיסקוס יודיאקוס סימל את ההרס המכוון לא רק של המדינה היהודית העצמאית אבל גם של דת והחברה של יהודה לפני שנת 66 . שום מחשבה על בניית המקדש לא יכלה עוד לעלות על הדעת' . 76 אם כן, לפי דעות אלו הוטל 'מס היהודים' מתוך תפיסה דתית- משפטית, תעמולה אידאולוגית-פוליטית או ענישה על המרד . היה זה ניסיון לפגוע בקשר בין היהודים לבין מרכזם הרוחני והלאומי בירושלים, ואף לגרום לחיסולה של היהדות כדת . כל אחד מההסברים הללו הגיוני בפני עצמו, ולא מן הנמנע שמקצתם עמדו לנגד עיניהם של הפלווים במהלך החלטתם בנוגע להטלת המס . ועם זאת מן הראוי לבחון אותם באופן ביקורתי . כאמור, הרומאים אכן ראו ...
אל הספר