מס היהודים 211 למצרים, או שסך הגבייה המקובל בכל רחבי האימפריה היה אכן תשע דרכמות ושני אובולים לשנה . 48 לפי המשנה, חייבי מחצית השקל היו כאמור גברים בני חורין בני עשרים עד חמישים, ולפי הממצא הפפירולוגי, היקף האוכלוסייה החייבת ב'מס היהודים' היה גדול בהרבה . בפפירוס מארסינואי ובחרסים מאדפו אנו מוצאים שמות של גברים, נשים וילדים ; במקור הראשון, שבו מוזכר גילם של משלמי המס, אחת הנשים היא בת שישים ואחת, והצעירים בילדים הם בני שלוש . 49 בין משלמי המס ישנם גם עבדים, עבדים משוחררים ואזרחים רומים . 50 העדויות הללו מעטות למדיי, ומייצגות רק את הנעשה במצרים ; אך בהיות המס כלל-אימפריאלי, כפי שיוסף בן מתתיהו וקסיוס דיו מתארים, דומה כי לא היה הבדל של ממש באופן הגבייה בין מקום למקום . סווטוניוס מספר כאמור שבימי דומיטיינוס היה אמור גם קשיש בן תשעים לשלם את המס ; 51 אין לדעת אם מדובר בחריגה מן הנהלים המקובלים, או שהמס היה תקף לכל יהודי ללא קשר לגילו, ורק במקרה לא נשתמרו בממצאים ממצרים קבלות של יהודים מעל גיל שישים ושתיים . 52 הפער הניכר בין היקף החייבים ב'מס היהודים' לבין הכללים המופיעים במשנה בנוגע לחייב...
אל הספר