ז. סיכום

פרק שני 126 לטריומווירט השני, מרקוס אנטוניוס . הטריומף המשולש שחגג אוגוסטוס בקיץ שנת 29 לפסה"נ ציין את הניצחון על איליריה ( חמש שנים לפני כן ) ואת הניצחון על מצרים ואת סיפוחה לאימפריה . על פי המסורת הרומית לא ניתן היה לערוך טריומף על ניצחון במלחמת אזרחים, כפי שנימק ואלריוס מקסימוס : 'אף אחד לא היה עורך טריומף מפני שייתכן שהיו נחוצים הניצחונות הללו, הם תמיד נחשבו לאירועים של אבל, מכיוון 126 אוגוסטוס, שהיה שהם הושגו על ידי שפיכות דמים לא של זרים אלא של אזרחים' . מתוחכם יותר מיוליוס קיסר בלקיחת מושכות השלטון לידיו, היה גם מתוחכם יותר באופן שבו חגג את סיום מלחמות האזרחים, במסווה של חגיגות ניצחון על אומות זרות . הפלווים השכילו לחקות את הדוגמה האוגוסטאית, כשם שעשו בתחומים רבים, והבינו 127 מתוך המלכוד הזה נבחר הניצחון ביהודה כחלופה כי אין להתהדר בניצחון על ויטליוס . לגיטימית לניצחון שאין לחגוג אותו — הניצחון במלחמת האזרחים . לכאורה מפתיע מדוע הסתפקו הפלווים בטריומף רק על הניצחון ביהודה, שהרי כוחותיהם היו מעורבים במלחמה בכמה חזיתות בשנתיים הראשונות לשלטונם, נגד הדאקים, הגרמאנים והגאלים . לכאור...  אל הספר