הטריומף הפלווי והיהודים 107 דומה כי יש היגיון רב בהשערה דלעיל, שחלק מהטריומף נערך בקירקוס מקסימוס, שבו הנאת הצופים מהאפשרויות הטמונות בבמות הללו הייתה יכולה להיות מושלמת . כפי שהבחינה אידה אוסטנברג, בתיאורי ההיסטוריונים את הצגת האירועים בטריומף לאורך הדורות הודגשו בדרך כלל הריאליזם שלהם והרגשות שעוררו בקרב הצופים . 61 לדוגמה, במהלך הטריומף של יוליוס קיסר בשנת 46 לפסה"נ, רטנו הצופים וזעפו כשראו את דמויותיהם של מנהיגי המחנה הרפובליקני, קאטו, פטריוס וסקיפיו, מוצגות בעת מותן . לעומת זאת הם הריעו לנוכח תיאור מותם של פותינוס ואכילס, ופרצו בצחוק כשראו את המלך פארנקס נושא את רגליו ובורח . 62 לדבריה קשה להאמין שרגשות כה עזים התעוררו רק לנוכח ציורים . עוד היא סבורה כי היכולת להציג אירועים מפורטים 63 סביר אפוא להניח כאלו באומנות דו-ממדית, הנישאת בתהלוכה, מוגבלת למדיי . שבהצגת אירועי המלחמה בטריומפים נעשה שימוש רב יחסית בפסלים ובדגמים, אך גם בשחקנים חיים, שיכלו להציג מגוון סצנות בצורה מרשימה ומבדרת יותר מאומנות דוממת . 64 כאשר בוחנים את תיאורי יוסף בן מתתיהו דומה שקל יותר להניח כי לפחות חלק מתיאור...
אל הספר