מבוא 52 כאמור, זהו כיווּן מרכזי בחקר תולדות עם ישראל, אך יש בו כדי לסמא ולהטעות . פעמים רבות ניתוח תופעות, אירועים ותהליכים נעשה מתוך הנחה מוקדמת שמדובר ביחס חריג וייחודי כלפי קבוצה יוצאת דופן . הנחת עבודה זו גורמת לכך שנושאים שונים ייבחנו בהקשר מצומצם וחלקי, ולא בהקשרם הרחב וכחלק ממדיניות כללית . אין צורך לציין כי זווית ראייה זו גורמת להבנה מוטעית וחלקית של נושאים רבים . לעומת זאת, חקר ההיסטוריה הרומית נוטה לרוב לעסוק בפרטי המנהל הרומי, בדמותם של הקיסרים השונים ובהשפעות של התרבות, הדת והפוליטיקה הרומיות על אופן קבלת ההחלטות . לא נעשה שימוש מספיק בפעולות מסוימות של הקיסרים כלפי הקבוצות הדתיות והאתניות השונות ברחבי האימפריה כדי ללמוד על דרך קבלת ההחלטות וניהול העניינים בידי השליטים . בין חוקרי התקופה מנקודת מבט יהודית לבין חוקרי התקופה מנקודת מבט רומית נותר פער מסוים, שבעטיו הוחמץ מידע רב חשיבות ותובנות בעלות משמעות רבה לשני הצדדים . זווית הראייה של ספר זה, המאפשרת בחינה של המדיניות הרומית כלפי חוץ, יש בה כדי לשפוך אור חדשני גם על אופן ניהולה של האימפריה בתקופה הקיסרית, כמו גם על יחסה ש...
אל הספר