מבוא 45 שהקו המפריד בין הפרטים לבין הפרשנות נותר מעורפל לחלוטין . לטוב ולרע, טקיטוס הכיר מקרוב את הקיסרים הפלווים, ומבחינה זו תיאוריו בוודאי משקפים הבנה יסודית של המציאות החברתית והפוליטית בת התקופה : 'לא אכחש כי מיד אספסיינוס באה לי ראשית מעלתי, כי טיטוס הגדילה ודומיטיינוס הוסיף עליה עוד' ( דברי הימים א, 1 ) . בעוד שתיאורו את אספסיינוס וטיטוס אכן חף מרגשות עזים, לחיוב או לשלילה, הרי שאת מה שנותר מתיאוריו על תקופת דומיטיינוס קשה להגדיר ככתיבה 'ללא חרון אף' . החוקרים חלוקים באיזו מידה תיאוריו החריפים של הקיסר הפלווי האחרון משקפים את האימה שבה חי כסנאטור בתקופה שבה רבים מעמיתיו איבדו את חייהם, ובאיזו מידה מדובר בהגזמה יתרה הנובעת מחנופה לקיסר המכהן בתקופה שבה נוצרו חיבוריו השונים — טריינוס . מעבר להיכרותו של טקיטוס עם מושאי כתיבתו, ולאופן שבו הוא עיבד את המידע לצרכיו השונים, הרי שאנו ניצבים בפני בעיה נוספת בבואנו להסתמך על כתביו : יד הגורל, אשר פגיעתה בכתבים בני העת העתיקה נוטה לעיתים להיות אכזרית, גרמה לכך שמרבית יצירתו הרלוונטית לתקופה זו לא הגיעה לידינו . תוכנן של רוב יצירותיו המוקדמו...
אל הספר