03׀ משוח ררות עושה במקום הזה, ובמושג "כניעות" כדי לתאר את המצב שבו תשומת הלב שלך מופנית פנימה ואת מה שאת מרגישה במקום הזה . שני המונחים האלה טעונים מאוד, אבל הרשי לי להרגיע אותך כבר עכשיו : אף אחד מהם הוא לא מה שאת חושבת . להגדרה שלי לדומיננטיות אין שום קשר לחיקוי האלים והרעיל של כוח שאפשר לראות בחיי היומיום : אין בה לא צעקות, לא בריונות, ולא "התנהגות גברית" ( מה שזה לא אומר ) , ובמושג הכניעות שבו אני משתמשת לא דבק שמץ של צייתנות או התרפסות . למעשה, כל הקונוטציות השליליות שהמילים האלה מעוררות בנו קשורות לביצוע כושל של שני הרעיונות — ובמיוחד כאשר צד אחד עוסק בהתנהגות דומיננטית או כנועה ( למשל, לצעוק פקודות או לבקש משהו בקול ילדותי מתוק ) בלי להתייחס כראוי למוקד תשומת הלב . העולם שלך : המצב הכנוע "מותק שלי ! כניעות היא לא אופציה," שריל אומרת לי בישירות . "יש לי עסק קטן ושלושה ילדים מתחת לגיל 12 . אם אני לא בשליטה מאה אחוז מהזמן, הספינה הזאת תטבע . " רבות מאיתנו נוטות לחשוב שאנשים כנועים הם יצורים חלושים, סבילים ופתטיים שמייבבים בפינה ובקושי ראויים למבטנו . אבל האם אנחנו עושות טעות מסוכנת...
אל הספר