הכיפה והכומתה 167 במשמרת ערכתי קידוש בחמ"ל, ובמוצאי שבתות ערכתי הבדלה . רוב החיילים עודדו אותי לכך ושמחו להשתתף לדקה או שתיים בטקס המסורתי . אבל עליי הייתה החובה להיות רגיש גם לאלה שחשו אחרת . כמעט תמיד חשתי שאנשים מעריכים את היהדות שלי, ומוכנים ורוצים לקבל את הצד המסורתי שבה . הדלקת נרות חנוכה נתפסת היום בישראל כטקס חברתי יהודי ולא כאקט של דתיים בלבד, והחיילים שמחו לקחת חלק בהדלקת נרות החנוכה בכניסה לחמ"ל . כך גם באשר להדלקת נרות שבת וקידוש . מצד שני, תפילה המונית אינה נתפסת כך, ולכן כשיכולתי הלכתי לבית הכנסת או התפללתי בשקט בכניסה . ברור לי כי ההקפדה הדתית שלי אינה יכולה לבוא על חשבון אדם אחר, ובוודאי אסור לה לבוא על חשבון התפקיד הצבאי, ולכן דאגתי לרשום בשבת במחברת בדיוק כמו שרשמתי בחול . אני נוהג לרשום הכול, אחרת אני שוכח, והמחברת הצבאית שלי שימשה אותי כאמצעי לעבור על משימות ולבדוק שביצעתי הכול כנדרש, כולל במשמרות שהיו בשבת . מה קרה לציבור הדתי ? אין זה סוד שבשנים האחרונות המגזר הדתי הלך והתפצל לשורה ארוכה של תתי-מגזרים . במובנים רבים, האירועים במגזר הדתי יכולים לרמוז על הצפוי במדינ...
אל הספר