נפתלי חן | 18 ארנון היה אדם בעל פנים רבות . הוא נולד במוצא עילית לרותי וראובן זמורה . מגיל צעיר "שיחק בחיילים" וחלם להיות לוחם, ובגיל שלוש, מספרת אימו, "הוא שם תיק על הגב וצנח מהמגלשה כמו בספר 'עזית הכלבה הצנחנית'" . ילד מלא אהבה עם שמחת חיים וצחוק מתגלגל שאהב לרכוב על סוסים . ארנון חונך על סיפורי גבורה ישראליים, העריץ את יוני נתניהו וראה בו מודל לחיקוי . צלצול הטלפון שלו היה השיר "ארץ צבי" שנכתב על מבצע אנטבה . כשהגיע זמנו להתגייס הצטרף ליחידת אגוז . אחרי השחרור נסע לטייל באוסטרליה והתמקצע בצניחה חופשית, וכשחזר לארץ לקח את זה צעד קדימה : עבד כמדריך צניחה, צנח בכל הזדמנות והגיע למספר העצום של חמשת אלפים צניחות חופשיות . במקביל למד לתואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ופילוסופיה . באותן שנים גם פגש את אהובתו מיכל, והיה בה-בעת איש העולם הגדול ואיש של בית ; הצונח החופשי מאוסטרליה ואבא מדהים ומסור לשני ילדיו, נועם ואיתי . המשפחה הייתה כל עולמו — ואת הסטנדרט הזה דאג להציב לכל פקודיו בעתיד . "אהבה כזאת כבר לא רואים . אהבה שיש בה בחירה זה בזו בכל בוקר . אהבה שיש בה שיח והקשבה . עם כל יום שעבר אהבנו ...
אל הספר