אנו הישראלים ההרואיים | 222 השיכרון הרוחני בפסוק : "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּלִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁאֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹתִּקְחוּאֶת תְּרוּמָתִי" המפרשים מתמודדים עם "בעיה" בניסוח : היות שמדובר בתרומה, היינו מצפים שהשורש יהיה נת"נ ולא לק"ח . להבנתי, היות שהתרומה למשכן מגיעה בעקבות חוויה רוחנית, "וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁאֹכֶלֶת בְּרֹאשׁהָהָר", יש סכנה שזה יוביל לנדבנות מתוך "שיכרון רוחני" . השורש לק"ח עוטף את "יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ" כדי לרסן אותו, כי ה' איננו מעוניין בניצול ההתעלות הרוחנית לנדבנות יתר, ואיזן אותה עם אחריות כלכלית . ואכן, במסגרת הביצוע נדרשו מנהלי הפרויקט לעצור את השטף : "וַיַּעֲבִירוּקוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁוְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ" ( שמות לו, ו ) . כך מתברר שגם עושי המלאכה הפנימו אותו מסר, כשהקפידו על "דוח אפס" ( דוח שמשקף את ההיתכנות הכלכלית בכל פרויקט נדל"ן ) ודאגו לא לחרוג מהתכנון והתקציב . לא פעם, הנפקה או התרמה מוצלחות במיוחד, ששווקו היטב למשקיעים או לתורמים, מוגדלות מעבר למתוכנן לאור ביקוש יתר או פרי...
אל הספר