ד. דטרמיניזם היסטורי משיחי

טבע האדם וחירותו בימות התחייה לעתיד לבוא 353 58 — חי ופועל הרבי, הצדיק המשיחי בעל ספירת מלכות, שנשמתו בדרגת ה'יחידה' 59 מעמד זה של היקבעות מכוח העצמות ומתוך דרגתו — 'יחידה', מתודעת היקבעות זו . ממצה את עקרון הזהות "ישראל [ . . . ] וקב"ה כֹּלָּא חַד" . זו מעניקה לו מעמד-על . מעמד של "אלקות בעין בשר הגשמי", וש"רוח ה' דיבר בי ומלתו על לשוני" . מי שהאל פועל דרכו ומקנה לנשמתו היחידה והכללית חסינות-על ; חסינות מטעות בשיפוט, וּודאות בהצבעה על התהליך המשיחי, על מובילו ועל אופן הובלתו : " שהרבי הוא נשמה כללית [ לא כלל של פרטים, אלא כלל בעצם, שלמעלה מפרטים ] כך צריך להיות מונח גם עתה, ללא קושיות 60 [ . . . ] אמנם, אף שהרבי הוא למעלה מהגבלות וסדר, ואין שייך קושיות " . הנה, אם כן, לא רק התהליך המשיחי קבוע וחד-כיווני אלא גם פעולות המשיח מוכרחות, ודאיות וחפות מטעות . זהו פועלו היוצר של הנתון בתודעת האחדות העצמותית, שבה חירותו וקביעותיו כמקור מכונן נתפסות בעיניים דיכוטומיות ככורח שמימי וכדטרמיניזם של התוכנית האלוהית . ואולם, בעיניים אחדותיות, בזמן שהרממ"ש מודע עצמו כעצמותי, תיאוריו הפסקניים מצטיירים ...  אל הספר