על החיים הנצחיים ועל המוות 313 רממ"ש נעזר במקורות אלה לשם ההחייאה וההנצחה . ואולם בעוד שהפרשנות המסורתית ברובה מצליחה לקיים הפרדה בין אגדה להלכה ובין דימויים ומטאפורות לבין המציאות, בשיחו של הרממ"ש תחומים אלו מיטשטשים . שכן פעמים נדמה שהוא מקבלם כתיאורים ריאליים, ובעיקר, כך הוא מבקש לקבוע אותם בתודעת חסידיו . העובדה שייחס משיחיות ותנועה משיחית סוערת לחמיו המת כאילו זה חי, נוכח, פועל 26 יצרה מבוכה . דבריו פרשו כר נרחב לבלבול בין פרשנות רוחנית שלויוצר במרחב הממשי, מושגי המוות והחיים לבין העובדות וההגדרות הביולוגיות שלהם . בלבול זה חזר אף אצל חסידיו, ובעיקר אלה הקרויים 'משיחיסטים', בהתייחסותם למותו שלו . בכך הותיר במבוכה 27 השימושים וההוראותחסידים רבים הממאנים לראות בפטירתו את מותו וקץ חייו הפיזיים . השונים שעשה הרממ"ש במושגי החיים, נצחיותם ואופני החלתם הנם הוכחה גדולה לכך, שאי אפשר לקבל מושגים אלה כפשוטם הפיזית . זאת אף במקרים הרבים כשהוא מכריז ומצהיר ברצינות תהומית : 'כפשוטו', 'ממש', 'בגשמיות' וכדומה ! סוף סוף, הרממ"ש 'נהג אבלות' על חמיו ואף טרח כל ימיו לפקוד דרך קבע את קברו-ציונו, בד ב...
אל הספר