משמעות תחיית המתים לעתיד לבוא 299 נסתלק החיות א״א שיחי׳ [ ה ] " חוזר ונמשך ממדרי׳ [ גה ] זו עצמה להחיות את המת, כ״א [ כי אם ] מבחי׳ [ נת ] רחמים רבים דעצמות אוא״ס [ אור אין סוף ] שלמעלה מבחי׳ [ נת ] "מקור החיים״, ״דשם מות וחיים שווים" ומשו״ז [ ומשום זה ] יכול גם 104 המת לחיות . הרממ"ש מדגים את משמעות תחיית המתים, כפי שזו התרחשה לבני ישראל במדבר בפרשת 105 שם, מלמד הוא, כי מי שמת כתוצאה מנשיכת הנחשים-השרפים אינו נחש הנחושת . יכול להתחיות מ'מקור החיים', כי ״לאחר שכבר נסתלק החיות א״א שיחי׳ [ ה ] " . ובכל זאת ישנה אפשרות של תחייה, כפי שאכן זו התרחשה אז, בהביטם אל נחש הנחושת . תחייה זו נעשתה בהבטה אל ה"רחמים רבים דעצמות אוא״ס שלמעלה מבחי׳ [ נת ] 'מקור החיים', 'דשם מות וחיים שווים'" . בעצמות 'השווה ומשווה' אף את מושגי ה'מוות' וה'חיים', אפשר להחיות . אבל תחייה זו מבחינת העצמות שונה במובנה מזו הנתונה תחת התודעה הדואלית-הניסית . משמעות המוות ככיליון הגוף משויכת לתודעה שניותית הנתונה בעכשוויות הפרודה והמבחינה . לעומת זאת, במקום העצמות, ש"שם מוות וחיים שווים", ה'חיים' זוכים לקיום מתמשך למרות האובד...
אל הספר