לידתו של ישוע במחשבה המוסלמית לאחר הקוראן 75 הנדר אם היא נושאת ברחמה בת, שכן נקבה היא ערווה . שניהם היו מוטרדים 21 מהעניין ועמרם בעלה נפטר בהיותה הרה . במאה האחת-עשרה כותב אלכסאאי כי זכריה ועמרם היו מבני שלמה ולשניהם לא היו בנים . זכריה היה נגר, עד שהמלאך גבריאל התגלה לו ושלחוֹ להתנבא לבני ישראל . יום אחד ראתה אשת-עמרם בביתה יונה רובצת על גוזלה . בכתה חנה וביקשה מבעלה שיתפלל למען יזכו לבן . בעלה ביקשהּ להיטהר ולהתפלל איתו בתחינה לזרע . אחרי-כן נפלה עליהם תרדמה ומישהו התגלה לעמרם ומסר לו כי אלוהים נענה להם וקרא לו לבעול את אשתו שתהרה באותה השעה, וכך היה . חנה נדרה להקדיש את פרי בטנה לשירות בבית המקדש אם מינו יהיה זכר . בעלה אמר לה כי יש לה בת, אך היא פנתה לאלוהים בבקשה שיקבל כנדר את אשר בבטנה . חנה ילדה בת וקראה 22 לה מרים . הסופרים נדרשו לעניין מין היילוד ומֻקאתל מסביר כי נדרהּשל חנה 23 "להקדיש לך את אשר בבטני" יועד בימים ההם לזכרים אשר הוקדשו לעבודת אלוהים בחיי רווקות והתמסרות מלאה בגומחה, כנראה הכוונה 24 אבן-אסחאק מציין שלוש סיבות שמנעו ממרים לשרת במקדש לכנסייה . 25 אחרים מוסיפים גם ...
אל הספר